צמח שיבולת השועל וההפתעות הטמונות בחובו בטיולינו עם בעלי החיים בשדה

שיבולת שועל (שם מדעי: Avena sativa) היא מין בסוג שיבולת השועל הגדל באקלים ממוזג, כלומר ברוב חלקי הארץ ופורח באביב. דגן זה מגודל בשביל זרעיו המשמשים למזון לבני אדם אך גם לחיות משק סוסים כלבים ותרנגולות הוא נמצא בשפע גם כצמח בר באזורים מעובדים ובאזורי בור.

חלקכם וודאי תוהה מדוע הגיע השיעור בבוטניקה בשלב זה... ההסבר פשוט- מבחינת הרפואה הווטרינרית של חיות קטנות מהווה צמח זה גורם בעייתי ביותר בתקופה זו של השנה. במהלך הטיול בחוץ בעיקר באזור כמו שלנו שעשיר בשטחי בור וצמחייה נתקלים הכלבים והחתולים בצמח זה. בשלב בו הצמח מתחיל להתייבש נפרדים בקלות התרמילים נושאי הזרעים ממנו וננעצים על מנת להתפשט סביב בכל מה שבא עימם במגע.
הבעיה העיקרית שיוצרים התרמילים (מלענים) היא חדירה לרקמות.

למלען יכולת חדירה חד כיוונית, סיביו בנויים כך שבמידה וננעץ הוא מפלס דרכו ברקמה לכיוון אחד ויכול להגיע עמוק מאד (למשל לתוך בית החזה, חלל הבטן או אף עמוד השדרה). המקרים השכיחים הם חדירה של מלענים לאוזניים וכתוצאה מכך דלקת אוזניים חריפה. אך הם יכולים להיכנס לכל מקום אפשרי (אף, עין, עור, ועוד ועוד)..
לאחר מספר שעות מחדירתו של המלען לכל רקמה מתחיל הגוף בפירוקו ובכך למעשה יוצר תגובה דלקתית כנגד גוף זר באותו האזור. הדבר מביא ליצירה של כיסי מוגלה או אבצס סביב המלען.

הסימנים הראשונים הם כמובן המלען עצמו נעוץ ברקמה, בהמשך יופיעו הפרשות עיניים, או אוזניים כתלות במיקומו. חום גבוה והפרשה מוגלתית או אבצס נפוח. יש להגיע לטיפול כיוון שבשלבים אלה יש צורך בפתיחה וניקיון מלא של חלקיקי המלען המפורקים ברקמה.

איך נמנעים? יש להקפיד בסיום כל טיול בתקופה זו על בדיקה גופנית כולל בתוך האוזניים (בעיקר בגזעי כלבים עם אוזניים שמוטות) של בעל החיים כיוון שבשלב הראשוני לפני הנעיצה וההתחפרות קל מאד להסיר את המלענים מהרקמה.
במידה ונמצאו יש להקפיד על הסרה מלאה כולל העוקץ של המלען.

במידה וזיהיתם את הסימנים שתוארו מעלה יש להגיע לטיפול רפואי מוקדם ככל האפשר.

ברכת אביב נפלא ושמח לכולם!